ראש חדש

לפני שבוע בערך זה קרה, הרגע הקטנטן שכ"כ חיכיתי לו.. כמידיי שנה בתקופה הזאת, כמו קסם מתוק, מונח לו על שטיח הכניסה הביתה הקטלוג החדש של איקאה… ממממ… איזו התרגשות, ואיזו קפיצות שהילד הקטן בתוכי עושה לעצמי בבטן, אני לא יכול כבר לחכות ולפתוח את הדלת כ"כ מהר, שהרגל שלי נתקעת במשקוף, אבל למי כואב ברגע ציפייה שכזה, לפתוח את העמוד הראשון, והשני והשלישי.. ולהגיע לסוף, ואז לחזור להתחלה ולהתחיל לסמן. חדש. הכל חדש, וגם הכל כ"כ זול, וגם הכי הרבה אפשר בתשלומים, ויחידת המדפים לקיר תחליף את יחידת המגירות משנה שעברה, וברור שצריך לקנות כבר כיסא חדש במקומו של הכיסא הלא נוח של שולחן הכתיבה… חבל על הזמן יש לי פרפרים בבטן כמו לפני הופעה.. או יותר טוב כמו אחרי דייט ראשון מוצלח ואתה מחכה כבר לשני, והשני, אתה כבר יודע איפה הוא יהיה… לא בקטלוג.. בחנות עצמה.. אלוהים יעזור לי איזו חגיגה, אני לא עומד בזה, אז אני אשב. אנחנו שבוע לפני ראש השנה, ככה שהראש כבר מתוכנת לנו שמגיע לנו דברים חדשים, התחלות חדשות. כמה כייף זה חדש,אה? ישר מהניילון.. אני, אם אני קונה לעצמי עיפרוi זה סוג של אירוע. השלב הזה שזה עוד ביד של המוכר ואז עובר לשקית, ואז אתה יוצא מהחנות וזהו, זה שלך- אני חושב שזה אחד מהרגעים המאושרים אצל כל בן-אדם, תחשבו על זה, נעלי הספורט שכ"כ רציתם, הפלזמה החדשה לסלון, השמלה ההיא, הדיסק החדש של מי שתרצו.. זהו, זה שלכם. אני מרגיש כמו מלך, זה חדש, ראיתם? הלו, שמתם לב שזה חדש? חדש. חדש! יום אחרי היום הזה, אחרי שהדלקתם בפעם הראשונה, נעלתם לריצה, קרעתם מהניילון וזהו. החגיגה נגמרת. זה כבר ישן. ההתלהבות נגמרה, זה כבר חלק ממך. “על זה היתה כל המהומה? בשביל זה נסעתי חצי עיר על אופניים? גם בתכלס ביני לבין עצמי, בוא נודה זה היה דיי יקר..מה היה לי רע כ"כ עם הדברים הישנים שלי?”

כמה טוב זה ישן ומוכר.לחזור לספר שאתה כבר יודע את הסוף שלו, אבל אל שורות מתוכו שגורמות לך לקחת את אותה נשימה עמוקה שלקחת כשקראת אותו לראשונה.. החולצה שאתה כ"כ אוהב שמחמיאים לך עליה תמיד, איזו תחושת ביטחון זה נותן לך, לחזור לחדר שלך, עם הדברים המוכרים, הישנים. אם הייתי חוזר כל יום לחדר חדש הייתי מאבד את עצמי.. הכיסא הלא נוח של שולחן הכתיבה, המצעים עם החור בקצה.. לפעמים במקום לקנות חדש אולי פשוט כדאי לצחצח את הישן. סתם בשביל שבאמת נרגיש בבית.