-
הרשמו לניוזלטר שלנו!
ארכיון פוסטים מאת: גל פרידמן
שיחה בבית קפה
שיחה בבית קפה
אישה:להעלות את המיסים זה פיתרון
גבר:נכון אבל זה לא ביבי
אישה:הוא ראש הממשלה
גבר:אפילו המארגנים אומרים שזה התחיל לפני שנים
תרגום השיחה בבית הקפה
אישה:אתה מרגיש את המתח המיני שיש בנינו
גבר:בטח זה מביך אותי
אישה:ממש בא לי
גבר:גם לי אבל חם ודביק ואני לא מקולח.
שיחה באותו בית קפה שולחן אחר(סוף מפתיע)
מלצרית שמדברת חזק:תרצה להזמין…וואי מה קורה?
גבר מתלבט:היי מה קורה איתך?
מלצרית [...]
אהרון אלדד יו"ר ועדת חברה.
שלום. שמי אהרון אלדד .אני מפרסם כאן לראשונה את העמותה שייסדתי ועליה עמלתי בשנה האחרונה. עמותה לאזרחים סוג ב. בוודאי תוהים אתם מהי עמותה לאזרחים סוג ב. אני, כידוע לכם, עונה על הקריטריונים בהם לקרוא את ההמשך
מתוך נאומו של חבר הכנסת אברהם (בבי) עמור
הצעת החוק שלי מדברת על אומנים שמשתמטים מלעשות אומנות שמתעסקת במשתמטים. אני יודע שזה נשמע מסובך אך זה פשוט…. לקרוא את ההמשך
תחפושת
התחפשתי לערבי עם קוקיות בשנה שעברה וזה לא הצחיק את החבר'ה. אחות של אחד מהם נאנסה על ידי ערבי עם קוקיות בפורים 1995.היא חשבה שהוא מחופש, היא אמרה, אבל הוא לא היה. הוא פשוט היה ערבי עם קוקיות…. לקרוא את ההמשך
שחר ג'רבי-יומנו של ברמן
אני עכשיו יושב וחושב לעצמי שהינה קבלתי הזדמנות לספר מה שאני רוצה ואני לא יודע איפה להתחיל.אולי אני אתחיל בזה שקוראים לי שחר.שחר ג'רבי … לקרוא את ההמשך
אברכים
שני אברכים עומדים בפינת רחוב.הם מסתכלים אחד על השני וממלמלים משהו בשפה לא ברורה.פתאום עוברת גברת שולמן… לקרוא את ההמשך
צימרמן
רציתי לכתוב טור על ליברמן, אבל מאחר ואני חושש שאם אבקר אותו אני עלול לעמוד לוועדת חקירה החלטתי לעשות את מה שקראתי פעם בספר של סאטירקן .. לקרוא את ההמשך
אויר
יום אחד כשלא היה לי אויר כתבתי את המערכון הזה.בימים האחרונים
חסר לי אויר אז פשוט נזכרתי בו.
אוויר
דוכן באמצע רחוב בו יש שלט "אויר במחיר סביר". עומד לו אדם שנראה לבוש בבגדים של חברת מכירות. עם תגית "שלמה" . פונה לאנשים שעוברים ברחוב.
מוכר:שלום לך אדוני.יש לי להציע בשבילך אויר
אדון:מה זאת אומרת?
מוכר:אוויר.
אדון:כן אבל מה זמן אוויר? אוויר [...]
שיר
ממול את, שם אני
הלילות ארוכים
את חוזרת, אני הולך
שואל אותך
אם ניפגש פעם?
איפה? מתי?
למי יש זמן.
נשים זה מורכב
את זה שמעת ממני כבר
אנחנו מתעייפים ממחזרים
רוצים עוד אבל לא יודעים מה
העיקר שיהיה.
מה נעשה אם
הכול?
מי צריך כל כך הרבה?
את!



