ארכיון פוסטים מאת: לוטוס

כבר אמצע ספטמבר (!), התחילו הגנים ובתי הספר, האויר התחיל מעט להתקרר, והנה התפנתה לי שעה קלה. החלטתי לשתף אתכם בעבודה שהתחלנו השנה בסדנאות ציפורלה.
ממש עוד מעט תהיה סדנת יצירה מתוך קבוצה (18+). היא חד-פעמית, שלושה ימים בסטודיו שלנו בת"א, מתחילים ב22.9. עבודה דרך הערכים שלנו עד ליצירה של קטעים מקוריים. לכל מי שמעוניין לטעום, [...]

1.
המאוורר מסתובב
זה מעניין
ציפור מצייצת על הגג
זה מעניין
סנטי אוכל בקול גדול מהקערה
זה מעניין
אמא פתאום בוכה
זה מעניין
וצוחקת-
זה קורה הרבה.
2.
צומחת לי שן
בתוך הפה
זה מעניין
וגם קשה.
אף אחד לא יודע
איך אני מרגישה.
בא לי לנשוך
ולפעמים לבכות
ולפעמים-
אני מתמלאת גאווה.
3.
אמא, את לא מבינה אותי
מעצבנת שכמותך,
לפעמים אני רוצה,
רק להתמרמר,
אני לא צריכה
שתעזרי לי.
4.
אני טובעת בעיניים החומות העמוקות
מערסלת אותך בחיקי,
את גורה שבהינף חיוך,
משקיטה את הפחדים.

שיר היום
היום מחוץ לגן העיר
ראינו איש מנגן על סקסופון
עצרנו. הקשבנו.
כרסמנו פריכית עם לבנה
כל הדרך עד האמבטיה
הבית עמוס בספרי ילדים
ויש לי תאבון לעוד.
אנחנו שרות בפורוגזית עם הקלטת,
מציירות וקוראות.
בחוץ זה זמן לשטיפה נפשית
עם ילדים קטנים וגדולים
והמון סוגים של אוטואים (קטנים וגדולים).
אבא מראה לך באייפד
סרטוני אנימציה משנות השבעים
את יודעת להפעיל את כל המכשירים של אפל
במרום שנה ושלושה [...]

אהובי שלח לי את זה והייתי חייבת לחלוק- לך לעז*& לישון הוא סיפור ילדים למבוגרים בלבד. לכל מי שניסה להרדים בהצלחה חלקית תינוק/ת. נכתב ע"י אדם מנסבך, מקוריין ע"י סמואל ל. ג'קסון (!). לסופש טוב וחלומות נעימים.

מבטים קצרים לפני הופעה, מתרגשים להראות, לזוז, להציג, לשיר, לעשות מעצמם דבילים וגם חשובים.
מופע אחרון וחגיגי של "תעשו מקום", ההפקה המקורית של מועדון יהודה וישראל, בבימוי עבדכם הנאמנה,
יום רביעי, 22.6, 20:30, ביאנדי. רואים אתכם?

הייתי במחסום כתיבה.
עמדתי במחסום, הראתי את התעודת הזהות, ולא עברתי.
חוץ מכמה משפטים עמומים לפני השינה. מילה פה ושם.
עמדתי. חיכיתי. כמה ציפורים עברו. חם.
חיכיתי-לזמן. להשראה שתפול עלי כמו תפוח מהעץ- לפחות ככה ניסן אמר.
*
הייתי אתמול עם אורי מחוץ לבית אריאלה, שם נצב פסל שהיה כמו מדרגה רחבה, כמו במה, ועליה אנשים וציפורים ממתכת, כמו פסלים. זה [...]

"…חבל שאין קרקס בעיר הזאת, חבל שאין בולע חרבות, שאין קוסם, שאין פילים…"
(רוני סומק, "7 שורות על פלא הירקון").
ביום חמישי אנחנו מתחילים מסע, עם 12 אנשים שבאים לסדנא בסטודיו שלנו.
תמיד מחדש, מחדדים את העפרונות, מותחים את השרירים, ונגשים ללמוד וללמד.
ולרגע, קרקס קם באמצע הסטודיו, פלאים ופלאות ונפלאות.
מוזמנים.

כתבתי את זה לעמוד שלנו בעיתון "הכי תל אביב" שיצא היום (שישי). בקריאה שניה אני יכולה לומר שבעצם זו מהות הנשיות, או הגבריות, או האנושיות ואולי מה הטעם- אבל בכל זאת מוגש לכם כקינוח לשבת ולחג, ובתאבון.
ג'אגלינג ל10 ידיים
הנחיות: קחי נשימה עמוקה, שחררי את הכתפיים, האריכי את היציבה וחייכי.
ביד אחת: שימי חיתול מלא, תבחרי במה, [...]

השבוע הציפורלות עשו לנו מקום, עם ביקורים של תמרה שעבדה עם הבנים, תומר שראה ראן, ואפרת שניסתה להבין איתנו איך זזים כמו ראפרים בשביל קטע בנות מפתיע (ומצחיק).
עוד שבוע בדיוק לבכורה, כשתלבושות בהתהוות, תאורה מתעצבת, שחקנים מתכוננים וגם אני חולמת בלילות על קהל (ערום, אומרים שזה עוזר).
בשבוע הבא גל ורותם יצטרפו לחזרות, למאמצים אחרונים לפני [...]

עיפרון על עץ. ציירה: רונית אתרוג. עוד- פה