ארכיון פוסטים מאת: תומר

…מתי בפעם האחרונה קיבלתם מכתב בדואר שהוא לא חשבון החשמל או הארנונה? כל הקידמה שנועדה לעזור לנו להתקרב אחד לשני, בעצם רק מרחיקה ביננו. תנו לי ספסלי עץ לאור ירח, תנו לי מכתב בדואר כתוב בכתב יד "מצאת-חן בעיניי, ניפגש בחצות בגינה?”… לקרוא את ההמשך →

…תל-אביב של עונת המעבר בין הקיץ לסתיו יפה כל-כך, פתאום כולם כל-כך יפים מסביבי, כפות הרגליים שלנו עם העלים ברחובות יוצרים מוסיקה, ולא נותר לי אלא להאמין שאם השנה התחילה חרא (סליחה על הביטוי, כן?) אז אין ספק שזאת לקרוא את ההמשך →

הכל התחיל ממערכת יחסים הזוייה שדאנה ואני רקמנו לשני אחים באחת ההפקות שעשינו בשנה ג' בסטודיו של ניסן נתיב. משם השתוללנו לנו בזמננו החופשי ובדמיוננו החופשי…

השלב הזה שזה עוד ביד של המוכר ואז עובר לשקית, ואז אתה יוצא מהחנות וזהו, זה שלך- אני חושב שזה אחד מהרגעים המאושרים אצל כל בן-אדם, תחשבו על זה, נעלי הספורט שכ"כ רציתם, הפלזמה החדשה לסלון, השמלה ההיא, הדיסק החדש של מי שתרצו.. זהו, זה שלכם. לקרוא את ההמשך →

בגיל שלושים זה הכה בי- אני לא מושלם.
כמה קשה לשים נקודה אחרי משפט שכזה. שגם חושף את זה שאני בן שלושים (הריי רק לפני כמה ימים כדיי לקנות סגריות (לא לי) המוכרת שאלה אם יש לי שמונה-עשרה) וגם את זה שאני לא מושלם…. לקרוא את ההמשך →

עם כל התובנות ש"לא מושלם" הוא המושלם החדש. עדיין יש בנו צורך
שהכל יהיה מושלם. בדיוק כמו שתיכננו, פינטזנו, רצינו חשקנו… ושכבר מגיע הרגע
העיקר הוא לקרוא את ההמשך →

אני פחדן. באמת. ממש.
חתולים מפחידים אותי, שממיות או לטאות בעיקר מפחידות אותי, הפסקות חשמל מפחידות אותי, רעמים וברקים בליל חורף קר מפחידים אותי, אנשים מפחידים אותי, שנאה מפחידה אותי…
כמה טוב בבית,לא? לקרוא את ההמשך →